אסף יסעור הגיע להרצות על המסע המיוחד שלו – מסע של תשוקה לספורט, התמודדות עם אתגרים ונחישות בלתי נגמרת. הוא סיפר איך ברגעים הכי קשים, כשהכל נראה בלתי אפשרי, הרצון הפנימי הוא זה שקובע.
אסף, לוחם טאקוונדו פראלימפי, נפצע קצת לפני גיל 13, שבוע לפני בר המצווה שלו, בתאונת התחשמלות קשה, שהובילה לקטיעה של שתי ידיו. למרות האתגר העצום, הוא לא ויתר – אלא בחר להפוך את הקושי להצלחה, וכיום הוא מייצג את ישראל בתחרויות בינלאומיות וזכה במדליות חשובות בתחום הטאקוונדו הפראלימפי.
באחד הקרבות, במהלך הפסקה, המאמן שלו הסתכל עליו ואמר:
"עכשיו, ברגע הזה – מי שירצה את זה יותר, הוא זה שינצח."
המילים האלה הפכו עבורו למנוע שמניע אותו קדימה, להזכיר שתשוקה ונחישות יכולים לשנות מציאות.
והיו גם רגעים אחרים – רגעים של אי ודאות מוחלטת, כמו בדרך לבית החולים, בחושך ובלי לדעת מה יקרה. בתוך כל זה, אבא שלו ביקש ממנו לקרוא יחד פרק תהילים – שורה הוא, שורה אסף. רגע קטן של אמונה בתוך סערה גדולה.
התלמידים שלנו ישבו מרותקים לכל מילה. הם הקשיבו לסיפורו של אסף בשקט מלא הערכה, נשאבו אל החוויות ששיתף, ובסוף אף שאלו שאלות שנגעו לרגעים המכריעים בחייו ובדרכו הספורטיבית. כשחזרו לכיתות, חלקם אמרו שזו הייתה ההרצאה הכי טובה שהם שמעו – השראה אמיתית שנשארת הרבה אחרי שהמפגש הסתיים.
אסף הוכיח שכשנותנים הכל, שום דבר לא באמת בלתי אפשרי.
תודה על השראה שתלווה אותנו עוד זמן רב!
